<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תש"ה</h1>
<h2>דף ס:</h2>
מותר גמרי כו' מעשה לבינה קעביד כו'. ואומ' ר' שבחביו' שלנו כעין זפותין שכשנסדקה בין דף לדף והגוי מחזיק לשתייה ושרי. מדדו בקנה שלא בכוונת יין או שהיה מטפח על פי החביות מרותחין. שמא זו אינה נגיעה או שמא כמו כן אינו יודע שהוא יין שלא בכוונה פליג ר' שמעון (ולרבנן) [ורבנן] ולר"ש גבי חרם גוי אפי' בשתייה מותר. ודלא כר"ש היא. כן נראה השיטה. שאם כפי' רבי' א"כ כוחו של גוי למה אסרו חכמים בהנאה והלא לא נתכוון לנגיעה אלא לערות וכ"ש שהיה להתירה דהשתא מגעו הואיל ואין מתכוין אלא על עסק למדוד (אסור) [מותר] ה"נ לא כ"ש. אלא כל מגע שמתכוין ליגע אפי' אסור כמו נקטוה לידיה גבי אתרוגא. ואמאי הוצרך אלא אתה יודע בו ואסור. כי בהושיט לא היה מתכוין. ועוד נגע ברישא דלוליבא מתוך שלא היה בכוונה כי שלא בידיעתו הוא נוגע. והמבין יבין דברי אמת. וכן עיקר.
